בשנת קצף מושלג - בשעות אחר הצהריים המאוחרות -
אתה קם המרחק מאחוריי,
שם, שם הם מקבלים את שקועה
הם פנו ספינותיהם.
אתה לא רואה אף של תרנים, אין מפרשים,
מה שמשך ממקומות מושלגים,
וזה במקדש כה עגום
שרוף את הצלב האחרון.
וביום בשלג מלאכותי נתיב זה
אם אתה קם - לא תעשה.
והנשמה של תקווה
בלתי חוזר להבין.
אתם תשמעו מזח לבן
צופר מרחוק.
אתם תבינו את המרחק ההולך וגדל
שיחות עטופות שלג.
3 ינואר 1907