היית כל בהירים, העליון יפה…

היית כל בהירים, העליון יפה,
אל תקללו, כפי שאני, אין קללות!
הרכבת שלי, כמו שיר צועני,
כמו בימים ההם בלתי חוזרים…

מה שאהבתי, - כל העבר, על ידי,
לקראת - הנתיב ידוע…
מבורך, בל יימחה,
במצב בלתי הפיך… פשוט!

31 נִשׂגָב 1914

ציון:
( 4 הערכה, מְמוּצָע 4.25 מ 5 )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר בלוק
הוסף תגובה