גם אם גרתי, בלי אהבה,
נניח שאני לשבור את הקללה, -
כל מה שאתה לעורר את נשמתי,
בכל מקום שבו פגשתי אותך!
אה, הזרוע הארוכה!
בשינה למגורים עמומים זה
הקסם שלה
לגרום לך, אפילו הפרדה!
וגם שלי בודד
בית, ריק וקר,
החלום, לעולם חופשי,
אני חולם נטוש בית.
החלום הישן של דקות,
החלום הישן של השנה…
Видно, זה באמת לנצח
דומא אותך נעול!
מי היה קורא - אני לא רוצה
על רגישות ההומה
אני מחליף תקווה -
וזה, מרותק, שקט.
8 אוקטובר 1915
