בשנת הקהל, יליד השראה,
בערפל, ממלא את החדר,
בתוך הנצנצים של תהילה, בתוך ההתרגשות
חיכיתי לרגע הקטלני…
אבל באותו קבר קר
נשמתי בפה שלך,
כמו קודם, גוסס כוח החיים,
לאהוב, תקוות וחלומות.
ואני רוצה בלהבת אש
אהבת קינדל בך לרגע,
כמו הזקן המפואר הזה
עצמך אליל מוקם!..
