כאשר סוף ספר השירה שלי,
ואני מחדש לקרוא אותם, אני עצוב. הלב שוקל
העצב של ימים עברו, הדמעות והחלומות האחרונות,
הנשמה pritvorstvuet, לֹא כֵּן
ויאמר: "קדימה! יש אושר! יש שלום!»
אבל אני יודע: ולא אושר, או שלום…
שלום - רחוק; ואושר - לא איתי,
אצלי - רק ימים, קור וחום,;
לפעמים לי צמרמורות קור הנשמה,
ואני לא מדבר; לפעמים לוהט הרוח
הנשימה העניה הנשמה שלי צרבה,
ואני קורא - besschastny - חסר מנוחה…
15 יולי 1899
