חלום שלא ניתן לממשה של שוב.
פט
עדיין חיוור של זריחות השמיות,
Far zapevaet petuh.
בשדות של מבשילות לחם
תולעת מוארת וכיבה.
סניפי אלמון כהים,
מעבר הבזקי אור הנהר.
מבעד לערפל מסתוריות ונדירה
עדר Invisible דהר.
אני שדות מזון עצובים,
אני חוזר הניגון העצוב.
חלומות בלתי אפשריים מאחורי
להיעלם, נשמה שולטת.
אני לוחש בתיאום ארוך -
תקדים המחשבות שלי.
ובכל סניפי מתנדנדים אפורים,
כמו ידיהם ופניהם.
17 נובמבר 1902
