המשכתי בין הסכמי נעורים
תמונה מתחשבת ועדינה של היום.
כאן אני נשביתי רוח סערה, עלה אפר נדיפים,
ואין שמש, וקדרות סביב לי.
אבל בתאו - מאי, ואני גר, בשלה,
אחד, בפרחים, ולחכות באביב האחר.
לך מפה - אני יכול להריח את השרף,
זר לי כאן האדמה חלומותיך.
להיעלם, נוודים, ילדים, אל!
אני עדיין פורח היום האחרון.
החלומות שלי - הארמונות הקדושים,
האהבה שלי - צל קהה.
17 אוקטובר 1901
