לאט לאט את הדלת של הכנסייה
היה לי, nesvobodnaya dushoy,
שמענו שירים של אהבה,
המוני אנשים התפללו.
או דקה של כפירה
הוא שלח לי הקלה?
לרוב, ואני דלת הכנסייה
עכשיו אני נכנס ללא ספק.
סתיו עלה הערב,
משתתק, בעצלתיים.
אני מתפלל תפלות,
אני בוכה ובוכה בתשובה מנשואה.
17 אוקטובר 1901
