מעמדו מתמיד על הכביש,
לבן - בודק את הליל הקר.
ואני - לפגוש בצרה צרורה,
זה, מסוחרר, מפלגות אחרות.
אין להכניע נס קפוא…
לצד זה גדל משם,
שם, שם סלעי נפיחות שדיים,
מלכת אדמה כחולה.
ואת המלכה - עתירה וחרדה,
מאורסת חורפים קרים…
הוא - חיים בלי לעמוד על הכביש,
ואני - לפגוש, tomim אלמוות.
אבל כוח אלמוות לשווא -
ומלכת החופש היא לא מצטערת…
בנימת ניצחון של הקבר,
לבן - למראה מרחק צונן.
16 דצמבר 1901
