כבר כמה פסי אור הערב
על מסילות Frigid פגימה.
אתה, חָטוּב, עם צמה הדוקה
עברתי על ידי קשרים כתם שחור.
מעייף אש המבט החטוף שלך
ואני נשרף וסמאתי.
רגע… רעם odnozvuchnыm
חלקנו את הרכבת השחורה…
כאשר רועדים מעט צלצול
שר מסילות: אל תשכחו,
ואש סמפור ירוק
יש לי דרך ברורה, -
מאז שהלכת,
כבר דשא צבע אבד…
יש הרקיעה שחקים אבק, הלילה נשמע
בשנת הזכויות המעורפלות שלה…
משרוקית מעוררת ועשן
בעיקול הדרך על ההר…
רגע מיותר, בעבר הפליג…
אש ירוקה עם שחר.
1 במרץ 1909
