באגרת אל השליטים הארציים
דיברתי תקווה נצחית.
הם לא האמינו זעקות,
ואני לא כמו, כמו קודם.
אף אחד לא פתוח עכשיו
טוגו, כי הוא נולד במוחו.
תנו להם לחשוב - אני במדבר
אני נודד, קשות ומספרים.
אבל, ישו! מה המסר
מעכשיו, אני שולח המבורך!
פוזנן שלי הקטלני
היא העמיקה את החושך של קורן…
ורק אחד של העולם
זה בא לידי ביטוי בכל הברה…
אבל זה - משתתף של החג
בשינה שלך, כ, ישו! - נחיתה.
27 ינואר 1903
