אני כועס וחלש. ים וארצי
חציתי את דעתו…
כמו מלך בטרם ההר, -
עכשיו שורר בתבוסת הנשמה…
כמה לתשוקה אחרונה,
לדברים לאל המעיין הצעיר,
אני מחכה עוד, כוח מסתורי,
אחר, בבוקר קיץ…
אני כועס וחלש. אני יהיר…
בתקווה vyanu, - בזדון rvus, -
אבל קשה לשבור… גז, גז
וחייבת להיעשות במהירות אל רול למוות למטה…
15 יוני 1899
