בשקט לכבות חדרים,
לסגור את הדלת.
בשקט. מתוק. הוא לא זוכר,
לא זוכר, עכשיו.
Blizzard לקבור זיכרון,
Forever לסגור את הדלת.
מתוק בעיני נראה
נראה, כחזיז.
תקשיב, רוח נושבת כוכב,
תקשיב, סוסים מעוננים
לרמוס גבולות מהממים
ובנגסו הביט…
וזה במסווה של - כך שלווה
עיני פריחתם.
באופן בלתי נמנע וברוגע
אני מסתכל לתוך עיניה.
13 ינואר 1907
