Bezradostnыe vshodyat זרעים.
מכות רוח קרות המוטה החשופה.
בעיני רוחי אני פותח מכתב.
אני נמס אותם - בכפרים, בצומת…
ואני מתגנב, כמו צל, מן הקירות ירחיים.
שינוי, להכהות, קיר glohnut.
אני מתוק על כל שינוי,
אותי כל יום מוליד שינוי.
אה, אני גר, כמו דם מבעבע!
אני כאן עם מעיינות מקומיים המחתרת!
סודות רגעים! אתה, אהבה נצחית!
אני מבין אותך! אני איתך! אני עוקב אחריך!
גדל, גדלתי קיר גדול.
מכות רוח קרות המוטה החשופה.
פתחתי, כתבי קודש.
אני שומר לך בחיוך בצומת דרכים.
6 ספטמבר 1902
