אני הולך - ולרגע…

אני הולך - ולרגע.
ערב - ואת הגז הצית.
מוסיקה היא בלתי הפיכה,
בלי מטרה שלי.

הם מסתכלים השער,
איפה מטחנה נאנחת מעל הצל שלו…
האם מפגש זאב?
אני לא רואה את האדום של החברה שלי?

אני מחפש ומחפש בזהירות,
Может быть, מדי קשה עדיין…
וזה - פתאום - צל משוער -
עלמת פריסטייל עם גלימה לוהטת!..

האש! צאו לסיבוב:
בעיני הלהקה שלך היא עדיין…
והיא תצלצל לדחוס בלתי נפרד
הנחש של במאורה.

9 במרץ 1905

ציון:
( עדיין אין דירוגים )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר בלוק
הוסף תגובה