שנים פאנקי,
ימים מאושרים,
כמו מי המעיינות,
הם ונמלט מהמקום!..
זה היה לפני שנה? בכל זאת:
כל אותו חוסר החיים של הנשמה;
אבל הנשמה הייתה צעירה, -
יכולתי לבכות בדממת הלילה.
עכשיו בעולם פתחה אזעקה,
וגם המוח מבט מפוכח על החיים,
נפתחו כבישים חדשים,
אבל פניתי הישן…
היא אחת - הנתיב הרגיל שלי,
אולי, קשה וכואב,
אבל אני אפסיק היא בדרך כלל,
ויש - וכל השאר, ושלום.
3 ינואר 1900
