להתראות. תן ידך…
לא צריך, לא! למה שוב
על ידי סבל כוס ברוץ,
סבל לגרות לב?..
די קרני שלך
אנחנו אוכלים חלומות מתוקים…
היום, הפרידה שלך,
אני לא אגיד לך יותר: "אתה"!
אל תבכו! אני לא רוצה לראות,
איך אתה להתייפח… מה
אתה בוכה?.. ישו! אני לא יכול,
הנשמה שלי מלאה אש!..
גם, לעזוב… מלא… מלא…
אני בוכה… לתת, חזו
אתה חונק, האויב השותק שלי!!..
ככה… שָׁלוֹם!.. עכשיו… ללכת…
הבחנתי בקור באותה מידה - בחרדה ובשתיקה 1898
בסנט פטרסבורג
