כמו החרדה גדלה בלילה!
בשקט, בקרירות, אפל.
מצפון מיוסר, החיים הם עסוקים.
על הירח לא נראה שנתנו
דרך חלון צונן.
משהו קורה בעולם.
בבוקר הפחיד אותי לחשוף
חדשות גיליון. מישהו רוצה
להופיע, מישהו משוטט.
איל - שינה את דעתו, עשוי להיות?
שנת אורח, רצפה חורקת?
אח, הם לא כולם אותו דבר אלי!
החברים החדשים שנעשו עם כינור המרזח,
מונוטונית המתנגן!
שוב, אני לא שותה יין!
לא משנה, אין לי מספיק כוח
שנגרר אל הקצה
עם מפוכחת, חיוך שקרן,
לאילו - הפחד של הקבר,
אדם חרדת מלח.
30 דצמבר 1913
