הלכתי בלילה הגשום הכהה
ובבית הישן, ליד החלון
Learned עיניים מהורהרות
במצוקתי. - בדמעות, אחד
היא בהתה לתוך גולמי מרחק…
הערצתי אין סוף,
כאילו בני הנוער לשעבר
זיהיתי תווי פניה.
היא נראתה. לב שקע,
כבתה האש - ואת שחר.
הבוקר גלם הלם
זה כוס שנשכחה.
15 במרץ 1900
