היא חיכתה ונלחמת גסיסתו…

היא חיכתה ונלחמת גסיסתו.
כבר מאותת, איך קוראים מרחוק,
הידיים protyahyvalys Tumannыe,
וזה נמשך מצד טועה.

ופתאום נשם רוח אביבית ישנונית,
כיביתי את הנר, שתיקה,
והקול הוא חשוב, קול חסד
ושרה בקולי, כמחרוזת דקה.

דֵצֶמבֶּר 1902

ציון:
( עדיין אין דירוגים )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר בלוק
הוסף תגובה