רעד לתפוס, כמו יד קירור…

רעד לתפוס, כמו יד קירור;
מחווירים באפלולית של תכונות מוכרות!..
שלי אתה, השלם שלי - כדי הפרדה של מחר,
לא אכפת לי - איתי עד הבוקר לך.
המילים האחרונות, iznemogaя,
אתה לוחש בלי סוף, בחלום בל יתואר.
וזה נר עמום, חסר אונים לשרוף החוצה,
צולל אותנו לתוך החושך, - ואתה איתי, לי…
שנים חלפו, ואתה - שלי, אני יודע,
אני תופס את הרגע מבורך, אני מסתכל לתוך התכונות שלך,
ומילים חמות עילג חוזרים…
אתה עד מחר - שלי… איתי עד הבוקר לך…

ציון:
( עדיין אין דירוגים )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר בלוק
הוסף תגובה