כשהלילה ירד אי חם.
הירח זרח. בתמורה האביב.
עצב בהיר. הנשמה שלי בחיים.
וגם נבה הקרה הנצחית
למרגלות התנודדו קשה.
אתה, אושר! אתה, השמחה של זקנה!
אביב החלומות הרחוקים שלי!
שנה אחרי שנה… כל שביל כהה החד,
ויש, איפה הארתי פעם אור,
כל החושך הסמיך… בחושך - לבד -
אני הולך - אני הולך - הנשמה היא בחיים שוב,
שוב באביב לבש אי.
