התחבאת ערפל…

התחבאת ערפל,
והקול היה חלש.
אני זוכר אלה בגידות,
אני זוכר, עבדים כנועים.

אתה הוכתרת כתר
עוד מוזרויות שחר.
אני זוכר את מדרגות הכתר
ובית המשפט המחמיר הראשון שלך.

מה חיוורות שמלות!
מה שתיקה מוזרה!
ושושנים מלאים בנשק,
ואתה לא חושב שאתה נראה…

Кто знает, איפה זה היה?
איפה נפל כוכב?
אילו מילים לומר,
אתה אומר אז?

אבל איך יכולתי לא יודע
נהר פרח לבן
ואלה חיוורים שמלות,
ומדינות, רמז לבן?

מאי 1902

ציון:
( 1 הערכה, מְמוּצָע 5 מ 5 )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר בלוק
הוסף תגובה