יום האביב חלף בלי תיק
ליד החלונות, רחוצות;
הייתי משועמם דרך הקיר, ושרתי,
כמו שבויה ציפור, אישה.
אני, בנחת, אספתי באדישות
זכרונות ומעשים;
וזה היה ברור באכזריות:
חיים רשרשו והלכו.
אפילו מחשבות בחזרה, מחלוקות,
אבל זה יהיה משעמם כהה;
למה להוריד את התריסים על החלונות?
היום שרוף במקלחת במשך זמן רב.
מרץ 1909
