היינו זקן עצובים לעקוף בקלות,
עכשיו אנחנו חלשים, ו אין לנו רצונות.
מאז,, כידיד מת, - אי פעם
לא חרדה מלאת מקלחת מקדימה.
חיים זה היה בשבילנו, פלאי ומלא צרות,
השאיר לבד רק זכרונות.
העולם העצוב שלנו הותיר אותו,
וגם הריק הזה כל באביב בלתי נשכח,
איפה כל נשימה שומרת קיומה.
5 נִשׂגָב 1901
