כל החורף בכינו, עני…


כל החורף בכינו, עני.
וסנה פתחה דלתות.
עזבנו - עצוב, חיוור,
לב - כאב ואובדן.

והלכנו לפגוש כמיהה,
מלא של צורמים מבשרים רעות.
ויהי ניחוח מאיתנו
מטוסים אביביים חסר מנוח.

בפרץ של רוח תנודתיים -
חלום זיכרון il
משהו מעורפל, משהו נשרף:
לא נשימה זו של האביב.

פברואר 1902

ציון:
( עדיין אין דירוגים )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר בלוק
הוסף תגובה