…שוב, אני הולך לחלון,
מאוהב הסאגה מנצנץ,
זמן לא רב כדי להקשיב לדממה:
Iznemozhennый, לשכב שוב.
הלכתי לישון ביום,
ואני נוהג חלום, אחרון השתיקה…
אף אחד בשעות היום מצטער בשבילי, -
אני מצטער לילה הסבל שלי…
הוא נמצא שתיקת ללא שינה
אני שופך ארוחה חגיגית.
ומישהו יקר, קרוב אלי
דוחס ידיים נוגה…
26 אוקטובר 1903
