אני זוכר בקיץ הרחוק הבהיר:
מלאך משמיים נראה כמי שעושה, -
רק עם טירוף, ראוי משורר,
רק עם תשוקה, בתגובה הגונה,
אהבתי והתפללתי…
הלילה יקר אילם של חלום,
הכוכבים נראו לי בעיניים, -
אני פשוט חש בלב הסבל,
Jajdal, כמו, הוא ביקש להתראות
הלחישה של לילה בתולה…
זה היה כל החלומות המטורפים,
Tale בכאב שווא;
ימים עברו, - ועם בימים החדשים
בשקט הופיע והפך בינינו
פנטום של ההשתקה ומדכאת…
21 אוקטובר 1899
