נפגשנו איתך בשקיעה.
אתה ההנעה לחתוך דרך המפרץ.
אהבתי השמלה הלבנה שלך,
חלומות חידוד נפולת של אהבה.
זה היה מוזר בפגישה שותקת.
מוביל את הדרך - על שיפוד חול
האיר את הנרות בערב.
מישהו חשב על יופי חיוור.
כ, מפגשים, בעירה -
אינו מקבל את השקט תכלת…
נפגשנו, ערפל הערב,
איפה החוף אדוות באגם.
לא ייסורים, לא אהבה, כל תרעומת,
כל דהו, נעלם, עזבו…
טחנת לבן, רקוויאם קול
משוט הזהב שלך.
13 מאי 1902
