עזבתי במדינה לבנה…


עזבתי במדינה לבנה,
עקיפת החוף ממורמר.
עכשיו קולם רחוק
אין שתיקה potrevožit.

הם בהתמדה לחזור,
מה לעשות שאני, איך שלהם, אחי חביב,
ואת העושר של כריסטיאן
בביטחון מבטיח.

אין להם מספרים. בקברם
הם נעלו חדירים.
ידע שאני: גדול, מה פשע,
כדי לעורר ספקות בלבם.

זרקתי אותם על החוף.
הם שיכורים נוראים.
וגם במעמקי שאנן
חוף הלפיד הלבן שלי.

16 נובמבר 1902

הצבעה:
( טרם התקבלו דירוגים )
שתף עם החברים שלך:
אלכסנדר בלוק
השאר תגובה