אזכור נוסף

שוב, אני הולך לשדה ברור,
אותו ירח חיוור,
ולמרבה הצער זוכר רצוני
פעמים עתיקות שמחות.
כאילו אני מאוהב וצעיר,
כאילו אושר חי שוב, -
ובליל קיץ קר ורטוב
יורד הנשמה שלי נותן.
אני הולך. כוכבים נראים בעיני…
נפל אחד… התעורר
מגוון בשמי הלילה,
אוגאס כסף להתפתל…
...............................
שוב, אני הולך לשדה טהור,
כל אותם הכוכבים והירח…
הנשמה היא מלאת געגועים קורן,
אש חד-פעמית לרגע מלא…

16 יוני 1899

ציון:
( עדיין אין דירוגים )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר בלוק
הוסף תגובה