בפסטיבל האביב של אור
אני קורא צל הביתה.
הַכנָסָה, לא לחכות שחר,
מביא איתו את היום!
יום חדש - לא, כי פעימות
עם הרוח בחלונות של האביב!
בואו צוחק ללא הפסקה
ביום בלא תקדים בחלון!
לאחר מכן, אנו פותחים את הדלת
ולבכות, ואנחה,
הפסדים החורף שלנו
בלב קל הולך.
3 פבואר 1902
