חשכת היורדת חיוורת הלילה…


אתה לא נותן ואינו נעלם…
אז אתה חמקמק? אז אתה זמין
עין אחת, חזון קטלני!?..

חשכת היורדת חיוורת הלילה,
אבל בן - מדאיג. שלום שלי
תמונת חלק, להתמודד עם הזוכה
שיר צעיר מודאג…
להיעלם, העולה מהקבר,
כמעט נשכח פנים חיוורות!..
אבל - אין!.. הוא מזמין… עדין… חמוד…
זורק על קליק התלכדות הלילה!..
הוא מושיט לי את הכפות שלי,
הוא שלי!!.. כדי לו למהר, אני שואף,
עכשיו לתפוס בד בגדים
ועם אותו בזרועות שנגרמו…
מאותת…
המאמץ לשווא!..
חמקמק, הוא מחליק,
להחליש את המוח, לב, כנפיים…
.......................................…
אובך הלילה, כמו קודם, - ישן.

31 ינואר 1900

ציון:
( עדיין אין דירוגים )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר בלוק
הוסף תגובה