היא נכנסה מהקור,
סמוק,
הוא מילא את החדר
הריח של האוויר ורוחות,
בקול צלול
וזה לא מכבד לתעסוקה
פטפוט.
היא מיד צנח על הרצפה
השומן הוא מגזין האמנות,
ועכשיו זה נראה,
מה יש לו שם החדר הגדול שלי
שטח קטן מאוד.
זה היה כל קצת מאכזב
וזה די מגוחך.
אולם, היא רצתה,
אותי להקריא לה מקבת.
בקושי להגיע בועות הארץ,
אודות אשר אני לא יכול לדבר בלי רגש,
שמתי לב, היא גם דואגת
ומציץ מבעד לחלון.
התברר, כי החתול המנומר הגדול
ההזקפה יצוקה על קצה הגג,
יונים שמנים מתנשקים.
כעסתי יותר מכל דבר אחר,
מה שאנחנו עדיין לא התנשקנו, ויונים,
וזה חלפו הימים של פאולו ופרנצ'סקה.
6 פבואר 1908
