יש חיו כל התקוות שלי…


יש חיו כל התקוות שלי,
יש בערתי האש של כדור הארץ,
אבל הנשמה ועשה סימן של שלום, -
עפעפיים רדומים בצמודים…

איפה ענני-סערה,
קורעי שותקו האחרון.
הנשמה התפטרה והתעכבה
לעלובי חי סמרטוטי הארץ…

ולפני הכוכב בשמי הלילה
היא גדלה, הוא ביקש להרחיק,
והעצב היקר
צפו, זה נראה, תהום ירחית.

22 נובמבר 1900

ציון:
( עדיין אין דירוגים )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר בלוק
הוסף תגובה