יש - ברחוב עמד בית…


יש - ברחוב עמד בית,
ומדרגות תלולות בחשכת המוביל.
ישנה דלת נפתחה, זכוכית מקשקשים,
רן אור, - ושוב הסתובבתי החושך.

יש, בדמדומים זרחו חופה דלת לבנה
במסווה של "פרחים", מוברג.
יש צעדים באז אבדו ונעלמו
על המדרגות - הנורה הצהובה.

יש, בחלק העליון של החלון הביט למטה,
וילון האנג תנועה,
וזה, כמו מצח מקומט, מֵסַב
העוויה נתנה קיר - ואת העיניים…

יש, באזור הדמדומים הוא רעד לאור חלונות,
והשיר, למוסיקה ולמחול.
ברחוב - אין מילים, או שאין קול, -
רק משקפיים היו Lustres.

על המדרגות וחצר קודרת
צל מרפרף, ואת המנורה עם שחר.
לפתע נפתחה הדלת, זכוכית מקשקשים,
רן אור, ושוב נדד החושך.

1 מאי 1902

לדרג אותו:
( טרם התקבלו דירוגים )
לשתף עם חברים:
אלכסנדר בלוק
השאר תגובה