בשנות ה spalenke הכחול הרחוק
opochil ילדך.
בשקט טיפסה הגמד הקטן
והשעון נעצר.
כל, כמו שזה היה. המדינה היחידה
שתיקה.
וגם החלון שלך - מעורפל
רק ברחוב נורא.
אם לא נאמר דבר,
מה תמיד נשמע, תמיד…
מפרסם כמה שחרר,
משלב שנים.
והלכת, בישנוניות-לבן,
יחד באחד החדרים.
למטה, כל ביישן,
חלון וילון כחול.
ואז, בקושי גלוי,
וילון דק הרים.
וזה, כמו בפעם, bezrassvetnaâ,
ערבוב, מקורו mgla.
זה היה שקט spalenke רחוק -
דמדומים ורגועים כחולים,
בגלל זה גמד קטן
הוא שומר על זרוע המטוטלת.
4 אוקטובר 1905