איות של אש וחושך

5

להבין, אני מבולבל, אני מבולבל
דפי שורות של שירה,
גלימת הכתפיים אפופות,
נשארתי איתך בלי מילים…

להבין, בדמדומים - המכשף
אני עומד מעליך ולהמתין
ממכות דגל חגיגי,
על המשמר, הרוח, הָמִים…

והרוח שרה צופה
אני בעתיד - כחול חלום…
הוא רוצה לצחוק, הוא רוצה,
אני מקווה שהיה לך כיף איתי!

וגם ורדים, בסתיו עלה
אני חולם כל צעד
מבעד לערפל, ואורות, וכפור,
על לבן, על שלג קל!

על עתידה של הרוח לא אספר,
אל תגידו פרח סתיו,
איזה חמוד בשקט השיעבוד
המשי שלו, צעיף שחור…

עם רק חלום גונג מהדהד
והנשמה לוהט צל…
לב - ציפור מעופפת…
מה נמצא בלב - עצלות נוקבת…

21 אוקטובר 1907

6

המסדרונות המרחקים האינסופיים
לא אם הוא רוקד שָׁם?
אני לא חולק על המוסיקה הזאת אה
מתוך אותה בשעה הזו צולמה?

שום דבר שאתה לא אומר, אנשים,
לא מבין, כי לטשטש המקדש שלי.
לְהִתְפַּרְפֵּר, שד נאנח
עיניים כואבות פתוח.

לב - ציפור קלה נשייה
שעת הזהב של טיסה:
זה שהוא, בשינה בסחרור שיכור,
סעודת אשכבה חוגגת ידי רוקד בשבילך.

לא היה לה מישהו צנוע,
לא היה אכפת לה ואינו זקוק טיפש,
וזה כנראה לא אהבו את החושך,
Prislonennyh, ואני, הקיר…

לב, השעיה, כמו ציפור אור,
הטיסה אותך, אוהב בעקבות,
אתה עצלות ריסים הנרפות,
עד הכתפיים השחרחרות החיוורות הנשירות!

פעימות לב, כמו ציפור languishes -
ואז היא החלה לשחות משם -
בשנת ריקוד האור, ציפור letyashtaya,
אף אחד, דבר זה נכון…

23 אוקטובר 1907

ציון:
( 4 הערכה, מְמוּצָע 4 מ 5 )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר בלוק
הוסף תגובה