4
אה, לא! אני לא רוצה, כך שאתה ואני נפלת
בזרועותיו של האיומים! כל עוד עשה קמח,
כאשר - לא להתיר את ידיו שלובות,
גם לפתוח את הפה - לא יכול להיות בלילה החשוך!
אני לא רוצה ללכת עיוור מן סופת ברקים,
גם להאזין הכינורות ליילל (צלילים קדחתניים!),
אין שעמום בל יתואר ניסיון לגלוש,
טומן את ראשך האודים הבוערים!
האיש הראשון, שריפה אלוהית,
פעם רוצה לחזור Paradise Beach הכחול
אתה, להרוג את כל השקרים להרוס רעל…
אבל אתה קורא לי! במבט הארסי שלך
עוד צופה עדן! - תשואה לי, לדעת,
מה גן עדן הנחש שלך - גיהינום שעמום ללא תחתית.
פבואר 1912
5
שוב בבית… מושפל, כועס שמח.
לילה, יום אם יש, חלון?
ווהן חודש, כמו ליצן, קהילות על הגג
Face מעוותת לי…
שמש מלאה - off, חרטה - off!
מי מעז לעזור לי?
המוח מותש פרץ הלילה בלבד,
פרץ הלילה בלבד!
השד אחד ריק, אחד חודר במבט,
זה היה מקל מבט חמדני…
כל יציאה לנצח, לעולם לבוא,
כשאתה צועק: כי!
29 ינואר 1914
