שירה מתבגר

VI

החושך. ואני אחת. מפריע שתיקה השמיעה שלי.
כל נרדם, אז אני לא ישן.
הייתי רוצה לישון, כן זה מאוד כהה
הלילה הזה, - והירח לא יהיה Srebreno.
דומא כל בהתמדה להפריע לשינה שלי.
אני זוכר את הלילה האחרון:
חשכה אפלה… צלצול דרך ממרחי היער…
איך לזרוח עיניים יפות!..
עוד, עוד… איך קר! קרח על ההנבה,
פותח את הדלת אל הקור…
מה התעורר בראשי?
איזו תעלומה קופצת החוצה?..
לא, לא סוד: תשוקה אחת neugasshaya…
אבל התשוקה שאני לא מתפלל!
לפני אחרים על ברכיו אני מוכן ליפול!..
מקור, נרדם… אבל משהו שאני לא יכול לישון.

18 נובמבר 1898

ציון:
( עדיין אין דירוגים )
שתף עם חבריך:
אלכסנדר בלוק
הוסף תגובה