חלק ראשון
הדובים רכבו
באופניים.
ומאחוריהם חתול
אֲחוֹרָה.
ומאחוריו יתושים
על הבלון.
ומאחוריהם סרטן
על כלב צולע.
זאבים על סוסה.
אריות ברכב.
ארנבות
בחשמלית.
קרפדה על מטאטא ... הם רוכבים וצוחקים,
עוּגיִוֹת זַנגבִיל.
פתאום מהשער
ענק מפחיד,
אדום ומשופם
טא-רא-קאן!
ג'וקים, ג'וקים, מקק!
הוא נהם, וצורח,
ומזיז את שפמו:
"ניחשת את זה, אל תמהר,
אני אבלע אותך תוך זמן קצר!
לִבלוֹעַ, לִבלוֹעַ, אני לא אסלח ".
החיות רעדו,
התעלף.
זאבים מפחד
הם אכלו אחד את השני.
תנין מסכן
קרפדה בלעה.
והפיל, כולם רועדים,
אז היא ישבה על קיפוד.
רק סרטנים בריונים
לא מפחד מהקרב-קרב:
למרות שהם נעים אחורה,
אבל הם מזיזים את השפם
וצעקו לשפם הגדול:
"אל תצעק או תנהום,
אנחנו גלים בעצמנו,
אנחנו יכולים לעשות את זה בעצמנו
לנענע את השפם שלך!»
והם חזרו עוד יותר אחורה.
ואמר להיפופוטם
תנינים ולווייתנים:
"מי לא מפחד מהנבל
ולהילחם במפלצת,
אני הגיבור ההוא
אני אתן שתי צפרדעים
ואני אתן לך חרוט אשוח!»
"אנחנו לא מפחדים ממנו,
הענק שלך:
אנחנו שיניים,
אנחנו ניבים,
אנחנו מפרשים את זה!»
וקהל עליז
החיות מיהרו לקרב.
אבל, לראות חבית
(חה חה חה!),
החיות נתנו רצף
(חה חה חה!).
דרך היערות, מפוזרים על פני השדות:
זיפים של ג'וקים פחדו.
וההיפופוטם בכה:
"איזו בושה, איזו בושה!
היי, שוורים וקרנפים,
צא מהמאורה
והאויב
על הקרניים
להרים!»
אבל שוורים וקרנפים
תשובה מהמאורה:
"היינו האויב
על הקרניים היה.
רק העור הוא הדרך,
וגם הקרניים
לא זול ",
ויושבים ורועדים
מתחת לשיחים,
הם מתחבאים מאחורי הביצה
בליטות.
תנינים בסרפד
נהרג,
ובתעלות הפילים
קבור.
רק שמע,
איך שיניים מקשקשות,
רק גלוי,
איך אוזניים רועדות.
והקופים המרתקים
הרים את המזוודות
ודווקא מכל הרגליים
נאוטק. והכריש התחמק,
היא פשוט נופפה בזנבה.
ומאחוריה דיונון -
אז זה נסוג,
וכך זה מתגלגל.
חלק שני
אז התיקן הפך
המנצח,
ויערות ושדות מפקחים עליהם.
החיות צייתו לשפם.
(לגרום לו להיכשל,
לעזאזל!)
והוא הולך ביניהם,
משיכות בטן מוזהבות:
"תביא לי, חיות,
הילדים שלך,
יש לי אותם לארוחת ערב היום
לאכול!»
עני, בהמות מסכנות!
מיילל, בוכה, שְׁאָגָה!
בכל מאורה
ובכל מערה
הזולל המרושע מושבע.
ואיזו סוג של אמא
מסכים לתת
ילדך היקר -
דובון, זְאֵב, פיל,-
לדחליל לא מסופק
תינוק מסכן
מְעוּנֶה!
הם בוכים, נהרגים,
עם תינוקות לנצח
תגיד להתראות.
אבל יום אחד בבוקר
קנגורו פריסקקלה,
היא ראתה את השפם,
צרחה בחיפזון:
"האם זה ענק?
(חחחח!)
זה פשוט ג'וק!
(חחחח!)
ג'וקים, מקק,
מקק,
רגל נוזלית
kozyavochka-bukashechka.
ואתה לא מתבייש?
אל תפגע בך?
אתה שיניים,
אתה ניבן,
והדבר הקטן
השתחווה,
והעז
הם צייתו!»
היפופוטמים מפוחדים,
הם לחשו: "מה אתה, אתה!
צא מפה!
לא משנה כמה אנחנו גרועים!»
רק פתאום מאחורי שיח,
בגלל היער הכחול,
משדות רחוקים
דרור מגיע.
קפיצה כן קפיצה
זה רקוב מדי,
צ'יקי-ריקי-צ'יק-צ'יריק!
לקח וניקר את התיקן,
אין ענק.
הענק קיבל את החלוקה,
ולא נשאר ממנו שפם.
זה עובד, לעבודה לעבודה
כל משפחת החיות,
לְפַאֵר, לְבָרֵך
דרור מהיר!
חמורים שרים את תפארתו מהתווים,
עזים סוחפות את הכביש בזקן,
אילים, אילים
היכו את התופים! ינשופי חצוצרה
הם חצוצרים!
שידות עם מגדל שמירה
צעקה!
העטלפים
על הגג
מטפחות מנופפות
והם רוקדים.
והפילים התהדרו
כל כך רוקד בצורה מרתקת,
איזה ירח ורוד
רעד ברקיע
והפיל המסכן
נפלתי מעל הראש.
ואז היה חשש -
צללו לביצה שמאחורי הירח
ומסמר לשמיים עם מסמרים!
