שמור את הצל שלי. אני לא יכול להסביר. אני מצטער.
זה נחוץ עכשיו. שמור את הצל שלי, להציל.
מאחורי הגב ההתרוצצות שקטה בין השיחים.
הגיע הזמן שאעזוב. אתה תישאר אחרי.
להתראות, קִיר. הלכתי. תן לשיחים לחלום.
לאורך בתי החולים שישנים. מואר על ידי הירח. כמוך.
אנסה לשמור את הערב הזה בחזה לנצח.
אל תכעס עלי. חייב שיהיה משהו מאחור.
שמור את הצל שלי. אין צורך למחוק כתובת זו.
בכל מקרה, אני לעולם לא אבוא לכאן למות,
בכל מקרה, אתה אף פעם לא שואל אותי: vernis.
אם מישהו מחבק אותך, קיר יקר, חיוך.
האדם הוא כדור, והנשמה היא חוט, אמר.
למעשה, תינוק לא ידוע מביט בך.
עזוב - אתה אומר - התרומם מעל העלווה הירוקה.
אתה מסתכל עלי, כשאני נופל על הראש.
מחלוקת וגעגוע, חושך ודמעות בעיניים,
שפע של דקות נסיעה בשעות האשפוז.
משיכה מפליגה. ריקנות מאחוריו.
ירח זהב גבוה מעל כלא הלבנים.
הקדשת חופש לבדידות ליד הקיר.
אני מוריש לקיר את נקישת המדרגות באמצע הדממה.
פונה לקיר, נושם חזק בחושך:
אני מוריש לך לרסן את התינוק לנצח.
אני לא רוצה למות. אני לא יכול לסבול את מוות מוחי.
אל תפחיד את התינוק. אני מפחד לשקוע בחושך.
אני לא רוצה לעזוב, אני לא רוצה למות, אני טיפש,
אני לא רוצה, אני לא רוצה לצלול לחושך.
רק חי, פשוט לחיות, תומך בכתף הקרה שלך.
גם אני לא, וגם לא אחרים, לא אהבה, כֹּל אֶחָד, לא קשור.
רק חי, פשוט תחיה ואל תתפנה, לשכוח.
אני לא רוצה למות. אני לא יכול להרוג את עצמי.
אז צעקו לעברי. אומנית צורחת ונוזפת.
אז צעקו לעברי. כל כך קל להפחיד ילד.
אז צעקו לעברי. אני לא הולך לצרוח את עצמי:
היי, יֶלֶד! - ומיד לעוף דרך חללים ריקים.
אתה צודק: צריך שיהיה לך משהו מאחורי הגב.
טוֹב, שעכשיו נשארים בחושך מאחורי
לא סוכן אילם עם גלימת יונה על כתפו,
לא נשמה או בשר - רק צל על הלבנה שלך.
מבודד של געגוע - או סתם להתקדם.
משגיח על אהבה - או סתם עמי הרוסי.
טוֹב, שהיה אחד, מה שיכול לגרום גם לכם להיות קשורים.
טוֹב, שתמיד לא אכפת לך, את מי אתה צריך לבצע.
יש מאסר מאחוריך. ומאחוריי רק צל עלייך.
טוֹב, ששחר צהוב בוהק מתגנב דרך הצינור.
טוֹב, שהלילה מסתיים. היום מגיע.
שמור את הצל שלי.
ינואר פברואר 1964
